• 0544954361
  • באר שבע והסביבה, מדרשת בן גוריון, דימונה, ירוחם, מצפה רמון
עדי יותם | יועצת הנקה בדרום | מוסמכת IBCLC

מד חלב אם. מי (לא) צריך את זה?

מד חלב אם. מי (לא) צריך את זה?

לאורך השנים שמעתי אינספור פעמים את האמירה המחויכת, "השד לא שקוף ואין עליו קווים קטנים, אז אי אפשר לדעת כמה בדיוק התינוק אכל בהנקה". וגם חזרתי עליה בעצמי, יחד עם ההמשך: "אבל יש דרכים לדעת אם אכל מספיק או לא מספיק".

והנה, עוד מעט יוצא לשוק מכשיר שאמור לפתור בדיוק את ה"בעיה" הזו, של אי ידיעת הכמות המדויקת שתינוק ינק: מניחים את המכשיר על השד לפני ואחרי ההנקה, והופ, יש לנו נתון, ואפילו אפשר לעקוב לאורך היום אחרי הנתונים המצטברים, לראות כמה זמן ארכה הנקה מכל זמן, כמה זמן עבר מההנקה הקודמת, ואפילו להעלות הכל למחשב בטבלאות מסודרות. פתרון קסם? אז זהו, שלא.

אני לא יודעת הרבה על הטכנולוגיה במכשיר הספציפי הזה, אבל אם אכן היא תלויה בהשוואה בין מלאות השד לפני ואחרי ההנקה, יש כאן פוטנציאל גדול לחוסר דיוק. אנשים נוטים לחשוב על השד כבעל מנגנון דומה לזה של הניאגרה בשירותים: השד מתמלא, ואז בהנקה החלב יורד, ובסיומה הוא מתחיל להתחדש. אבל ייצור החלב נמשך גם תוך כדי ההנקה: מרגע שהתינוק מתחיל לינוק, גם כשאמא מרגישה שהשד מלא, חלב נוסף מתחיל להיווצר. מנגנון שמודד לפני ואחרי מפספס את הכמות שעוברת אל התינוק תוך כדי.

ובואו נניח שהמכשיר הזה, או אחר שיפותח בעתיד, יכול למדוד בדיוק של מיליליטר כמה התינוק ינק. האם נפח הוא כל הסיפור? ממש לא. בדרך כלל כשאמהות מניקות משני הצדדים, בצד אחד יש יותר מבשני. בתמונה המצורפת רואים בקבוקי חלב שנשאבו במקביל משני השדיים. התמונה אמנם לא חדה מספיק, אבל אפשר לראות שבימני כמות גדולה, אך שכבת שומן דקה יחסית. בבקבוק השני – נפח חלב קטן יותר, אבל הרבה שומן. איפה יש יותר קלוריות? זה לא משנה. בהנקה יעילה התינוק מקבל את הנפח הרצוי ובהרכב המושלם.

מי קובע כמה התינוק אמור לאכול? קחו כמה אנשים בני אותו גיל ובאותו משקל. האם כל אחד מהם אוכל אותה כמות? בבוקר, בצהריים ובערב? יום אחר יום? תינוקות הם לא מכונה, והצרכים שלהם מורכבים. לפעמים הם זקוקים ליותר חלב, לפעמים לפחות.

יש כ-3,000 מינים של יונקים בטבע, ואצל כולם ההנקה היא מנגנון בסיסי וחזק מאוד, אחרת לא היינו מגיעים עד הלום, בלי מדידות ומשקלים. אשה צעירה, בריאה, שילדה תינוק בריא, במועד, במשקל תקין ובלי אירועים חריגים בלידה, כמעט תמיד תוכל לספק את כל צורכי התינוק שלה, בדיוק כמו שסיפקה אותם בזמן ההריון.

ומה יקרה אם אמא תראה שלפי נתוני המכשיר, התינוק שלה אכל פחות מן הצפוי? האם היא תחשוב שהמכשיר טעה? ומה היא תענה לכל מי ששואלים אותה, אם יש לה מספיק חלב? "המכשיר אומר שלא אבל אני מרגישה שכן"?

ואם אמא חושבת שיש בעיה, בצדק או שלא בצדק, מה היא תעשה עם הנתון הזה? אני מניחה שלא מעט תינוקות יקבלו תוספות, אם יש צורך או לא והנקות רבות יסתיימו במפח נפש. מחירו של המכשיר 700 שקל. אחרי שהורים דואגים ואוהבים כבר "השקיעו בהנקה" 700 שקל, הסיכוי שיפנו לקבלת ייעוץ בתשלום נוסף של כמה מאות שקלים איננו גבוה.

מה קורה במפגש עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC? נוהל מקובל הוא שהיועצת מקבלת מן האם מידע מקיף על מצבה הבריאותי, ההיסטוריה ההורמונלית והמיילדותית שלה, ועל התנהלות ההנקה מאז הלידה. יועצות רבות ישקלו את התינוק לפני ואחרי ההנקה כדי לראות כמה חלב ינק. האמא תקבל כלים לזיהוי סימנים לכך שהתינוק יונק היטב ומקבל מספיק חלב. ובעיקר: אם יש בעיה, היא תקבל המלצות ותכנית עבודה לשיפור המצב, בעזרת תוספות או בלעדיהן, לפי הצורך.

והאם יש דרך פשוטה לדעת אם התינוק ינק "מספיק" או "לא מספיק"? בהחלט. במאמר שבקישור אפשר לקרוא על כך. ובהחלט כדאי להיות במעקב משקל בטיפת חלב, ואפשר גם למקם את התינוק בעקומות הגדילה העדכניות יותר, של ארגון הבריאות העולמי.

הורות היא לא עניין למספרים מדויקים אלא לתחושות של הלב. כמה חיבוקים צריך לקבל תינוק כל יום? כמה נשיקות? כמה זמן הוא צריך להיות על הידיים? כל כמה זמן צריך לעשות לו פרצופים מצחיקים או לשיר לו שירים? האפליקציות, המכשירים והרישומים יכולים להיות מועילים מאוד כשיש בעיה, ובשימוש של אנשי מקצוע. ההורים צריכים לסמוך יותר על תחושות הבטן שלהם, על הקשר הישיר עם התינוק, על האינטואיציות ועל מראה העיניים. חיתולים שמתמלאים, בגדים שנעשים קטנים, קפלים בירכיים, תפוחים בלחיים, תינוקות רגועים וחייכנים – כל אלה הם אמצעים מדויקים ומהנים הרבה יותר מאשר מכשירים ורישומים.


תמונה