• 0544954361
  • באר שבע והסביבה, מדרשת בן גוריון, דימונה, ירוחם, מצפה רמון
עדי יותם | יועצת הנקה בדרום | מוסמכת IBCLC

אז אין אפידורל בלידה שלי. מה הבעיה עם זה?

אז אין אפידורל בלידה שלי. מה הבעיה עם זה?

שהדי במרומים שכולי תמיכה במאבק הרופאים, ואני מזועזעת כמו כולם ממצב הרפואה הציבורית. ובכל זאת, שלטי ההפחדה עם הכתובת "כשאין מספיק רופאים מרדימים, אין אפידורל בלידה שלך" גורמים לי לגחך. נו, אז לא יהיה אפידורל בלידה שלי. סליחה, אני ביקשתי בכלל? כל כך לא טבעיות הפכו הלידות הטבעיות, עד שמשמעות המושג השתנתה וכיום רוב הציבור משתמש בו כדי להבדיל לידה נרתיקית מניתוח קיסרי. לידות טבעיות הפכו ל"לידות ללא אפידורל" – כאילו שאלחוש אפידורלי הוא חלק אינטגרלי מתהליך הלידה, והלידה בלעדיו היא החריג.

ואפשר לומר שבצדק – אם אני זוכרת נכון, כ-60% מהלידות בישראל (זאת אומרת – הרוב), מתבצעות בעזרת אילחוש אפידורלי. אם הנתון הזה נראה לכן נמוך מאוד, וחשבתן שהשיעור קרוב יותר ל-90%, כנראה שאתן גרות במרכז הארץ. בבתי החולים הגדולים, שבהם יש זמינות מרדימים גבוהה יותר, ויש פחות נשים מאוכלוסיות מסורתיות, שנוטות פחות לבחור באפידורל – שיעור הלידות האפידורליות גבוה בהרבה.

יש מידה גדולה של צדק בהתמרמרות על מספר המרדימים הנמוך יותר בפריפריה. היולדות בפריפריה זכאיות לשירותי רפואה בדיוק באותה מידה כמו היולדות במרכז. אממה – לידות טבעיות בטוחות ובריאות יותר גם לתינוק וגם לאם. וכואבות יותר, בהחלט. רציתי להוסיף "ומניסיון" – אבל אין לי דרך להשוות אלא למול עדויות של יולדות אחרות. בלידה הראשונה שלי, כשכבר הגיע שלב ששקלתי ברצינות לקחת אפידורל, הסבירו לי שבשביל זה אני צריכה לשכב על המיטה. לשכב? הו, לא. ברגע שהפסקתי לזוז כאב לי הרבה יותר. אז הסתובבתי לי בחדר, וצרחתי מכאבים, בעיקר כשבסופו של דבר עליתי על המיטה כדי ללדת, אבל זה לא היה בלתי נסבל.

כיועצת הנקה אני מבקשת מאמהות לעתים קרובות לדרג את הכאב בזמן ההנקה (בהיצמדות לא נכונה של התינוק לפטמה), ושומעת המון פעמים את התשובה "לא נורא, אפשר לסבול". בהנקה, התשובה החד-משמעית שלי היא "אפשר, אבל לא צריך". מאחר שכאב בהיצמדות מגדיל סיכון להעברת חלב לא טובה, לפצעים, להפסקה מוקדמת של ההנקה. אבל כאב בלידה? אפשר לסבול – עובדה, עד לפני פחות ממאה שנה ילדו גם בלעדיו, והפלא ופלא, המין האנושי שרד.

לא שאני בעד לסבול, שלא תבינו לא נכון. עשיתי מאמצים רבים כדי שלא יכאב לי בלידות. הכנה וליווי תומך ותרגול טכניקות רבות ושונות – ופשוטות – לשיכוך כאבים. בעיקר תנועתיות ומים ותנוחות זקופות. בכל זאת כאב, נורא כאב, ואולי אם היה לי פחות מזל ולא הייתי יולדת מהר כל כך (שלוש שעות בפעם הראשונה, שעתיים בשנייה) כן הייתי הולכת על האופציה התרופתית. אבל ממש שמחתי שלא, ובמקרה שלי זה הוביל לחוויות אימהות מצוינות, הייתי מלאת ביטחון בעצמי כאמא מהרגע הראשון – היי, אם יכולתי להתמודד עם הכאב הזה, אני יכולה להתמודד עם כל דבר.

אבל נעזוב את הסיפור האישי שלי. ולא נשכח שזכותה של האשה להחליט (בתקווה שהיא מקבלת את מלוא המידע מראש, ולא, הטופס שעליו היא חותמת תוך כדי צירים לא נותן לה את כל המידע, וגם לא את הנסיבות להחלטה מודעת של אמת). מה שמקומם אותי במודעה הזו הוא שרופאים, אלה שאמורים לפעול על פי רפואה מבוססת עובדות, בוחרים להפחיד יולדות ב"אין אפידורל בלידה שלך". כאילו שאפידורל הוא תרופה מצילת חיים, כאילו שהמרדים בחדר הלידה של אשה בריאה בהריון תקין הוא מה שמבטיח חוויית לידה טובה ובריאה לאם ולעובר. הוא לא. הוא מגביר סיכונים. אי אפשר לשים אותו בשורה אחת עם היעדר רופאים במחלקות הפנימיות, בחדר המיון ובפגייה. ככה לא מעודדים תמיכה במאבק, ככה מחלישים את האמון שיש לנו באנשים שנושאים במקצוע הכל כך חשוב הזה.

קצת קישורים: אלחוש אפידורלי והשפעותיו על היולדת והתינוק: http://en.wikipedia.org/wiki/Epidural#Epidural_analgesia_in_childbirth

וקצת יותר שטחי, מוויקיפדיה בעברית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%9C

על כאב בלידה: http://www.retter.co.il/עולם-התוכן/אוצר-מאמרים/פרטי-מאמר/smid/606/ArticleID/439/reftab/92.aspx

טופס הסכמה לקבלת אלחוש אפידורלי: http://www.clalit.org.il/meir/Media/Images/SCM/Category/121_2_17.pdf